#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך ליזהר בברכת התורה?	"1) מפני שזהו הטעם דאין בניהם של ת""ח תלמידי חכמים (נדרים פ""א ע""א), וביאר המפרש שם דאמרינן בהברכה ונהיה אנחנו וצאצינו לומדי תורתך, והמהר""י אבוהב ביאר דמפני שאין מברכין מורה שאין קורין אותה לשמה אלא כאומנות בעלמא ולפיכך אינם זוכים לשלשלת הנמשך לעוסק בתורה (ב""י)<br>2) מפני זה אבדה הארץ (נדרים פ""א ע""א), וביאר הר""ן שם בשם רבינו יונה שלא היתה תורה חשובה בעיניהם כ""כ, ומוסיף המ""ב (ס""ק ב') דמשום כך לא הגינה עליהם על עבירות החמורות שעברו, והב""ח מאריך לבאר דהעוסקים בתורה עושים עצמם מרכבה לשכינה וצריך ללמוד בכוונה זו. ופמ""ג הביא מא""ר (אות א') דלא נהגו כבוד לקרות ת""ח ראשון לתורה, והט""ז (ס""ק א') כתב דלא עסקו בפלפול ומשא ומתן של תורה, דלעסוק בדברי תורה דרך טורח דוקא.<br>3) מפני שהוא ברכה דאורייתא (רמב""ן בספר המצות סוף עשין מצוה ט""ו, שאג""א סי' כ""ד) [והערוה""ש (סעי' ב') סבר דאפי' להרמב""ם היא מן התורה אלא שבכלל מצות ת""ת]"	סימן מז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסופק אם בירך ברכת התורה?	"מעיקר הדין צריך לברך אשר בחר בנו שהוא המעולה שבברכות (שאג""א, שע""ת ס""ק א', מ""ב ס""ק א') [ולפי הערוה""ש (סעי' ו') בדעת הירושלמי צריך לברך כולם, אבל למעשה הערוה""ש מודה דאין לברך אלא אשר בחר בנו], אבל למעשה כדאי לשמוע הברכה מחבירו או יכוין לצאת באהבה רבה מפני שהוא מח' הפוסקים אם ברכת התורה דאורייתא, ואפי' אם נזכר לאחר שהתפלל יכול לסמוך על אהבה רבה אפי' אם לא למד תיכף (מ""ב שם)"	סימן מז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ברכת התורה כשעולה לתורה מדאורייתא?	"לא, דאינו אלא לכבוד הציבור (מ""ב ס""ק א') [ופשטות הירושלמי (ברכות פ""ז ה""א, מגילה פ""ד ה""א) משמע דהברכות בציבור הוו מדאורייתא והשל יחיד הוו מדרבנן (משכנות יעקב סי' ס'), אבל הערוה""ש (סעי' ג' - ה') מסביר הירושלמי באופן אחר, ע""ש]"	סימן מז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד כשמברך ברכת התורה?	"הערוה""ש (סעי' ז') סבר דיכול לישב {ויש לפרש ע""פ החכמת שלמה לעיל (ריש סי' ח') ופמ""ג (מש""ז סי' תל""ב ס""ק ג') דכל מצוה שיכול לקיים בישיבה גם ברכתו בישיבה כמו הפרשת חלה וישיבת סוכה, וע""ע מש""כ שם} "	סימן מז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה לימוד צריך לברך?	"מקרא, מדרש, משנה, גמרא [והערוה""ש (סעי' ח') מסתפק באגדה וקבלה דאינו פירוש הפסוקים, ע""ש. והכה""ח (ס""ק ג') כתב לברך {ועי' בעמק ברכה (ברכת התורה אות א') דביאר דהאמוראים דס""ל דאינו מברך על גמרא וכו' אע""פ שפשוט דמקיים בגמרא מצות ת""ת י""ל ע""פ הגר""ח דברכת התורה אינו על מצות ת""ת אלא על חפצא של תורה, ואפשר דזהו כוונת הערוה""ש דמסתפק באגדה וקבלה אע""פ שודאי מקיים בה מצות ת""ת}]"	סימן מז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בהרהור 2) בכותב?	"1) קיי""ל דהרהור לאו כדיבור דמי ולפיכך כתב המחבר דא""צ לברך. אכן, השיג עליו הגר""א (ס""ק ב') הרי צריך לברך שמקיים מצות והגית בו יומם ולילה (עי' ביה""ל ד""ה המהרהר), והערוה""ש (סעי' י') ביאר דעת המחבר דתיבת ""והגית"" סתמא הוי בדיבור, ורק אם כתיב תיבת ""לב"" אצלה הוי הרהור, וא""כ המצוה והגית הוי דוקא בדיבור [וכמ""ש בנוסח הברכה בפינו], ועוד תרצו האחרונים ע""פ היסוד מהגר""ח דברכת התורה אינו על מצות ת""ת אלא על חפצא של תורה וכדכתיב כי שם ה' אקרא וגו' והיינו ע""י דיבור 2) הב""י הביא מהאבודרהם דצריך לברך, והקשו עליו במג""א (ס""ק א') וט""ז (ס""ק ב') הרי קיי""ל דאין מברכין על הרהור, ותירץ הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') בשם הלבוש דכותב עביד מעשה, ועוד תירץ החיי""א דדרך הכותב להוציא תיבות פיו בשעת הכתיבה. ומ""מ אין כדאי לברך על כתיבה לבד (מ""ב ס""ק ד'), והערוה""ש (סעי' י') ביאר ע""פ דרכו דאע""פ דהרהור אינו העיקר מצוה דת""ת, כתיבה הוי העיקר מצוה דהוי כמלמד תורה לרבים שהרי עיקר קיום התורה היא ע""י כתיבה."	סימן מז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סופר שכותב להרויח צריך לברך ברכת התורה תחילה?	"כתב הט""ז (ס""ק ב') דמצד עצם הכתיבה א""צ לברך דאין נחשב הכתיבה כדיבור, אמנם מסתפק הביה""ל (ד""ה אע""פ) מצד הקריאת תיבות לפני הכתיבה דזהו דיבור ממש, ומסיק דיש להחמיר לברך ברכת התורה תחילה. [ועוד, יש צד בביה""ל לעיל (סי' ל""ח ד""ה הם) דאם עושה מצוה בעצם מקרי עוסק במצוה ואפי' אם מכוון לשכר]"	סימן מז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסופר המעתיק ואינו מבין או הכותב דברי רשות?	"א""צ לברך, ואפי' אם כותב פסוקים, דאינו אלא דרך צחות (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ד')"	סימן מז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסק דין בלא טעם?	"כתב הר""ן בשבת (י' ע""א) וע""ז (מ""ד ע""ב) דדינו כהרהור ומותר קודם ברכות התורה (לפי המחבר), אמנם כתב המ""ב (ס""ק ו') דזהו דוקא בפסק דין בין בעלי דינים שאינו דרך לימוד אבל פסק דין דרך לימוד אינו גרוע מכותב [דהוי הרהור עם מעשה] {ובין בעלי דינים הוי כמו עשיית מצוה עם הרהור דמותר כיון דאינו דרך לימוד} "	סימן מז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מצוה קודם ברכת התורה?	"כן אע""פ שבודאי מהרהר הדין אפ""ה מותר דאינו בדרך לימוד (מ""ב ס""ק ז'), וע""ע בבכורי יעקב (סי' תרמ""ד ס""ק א') דכתב שלא יטול לולב קודם ברכת התורה"	סימן מז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כששומע תורה מאחר?	"השע""ת (ס""ק ג') הביא מהלכות קטנות דצריך לברך כיון דשומע כעונה הוי עדיף מהרהור, אבל המחזיק ברכה הביא ראיה מסי' קמ""א שכתבו האחרונים דהעולה לתורה צריך לקרות בנחת עם הש""ץ כדי שלא יהיה ברכה לבטלה, ומ""מ השע""ת מסיק דטוב להחמיר {ונראה פשוט דהשומע תורה בקלטת וכדומה אין זה שומע כעונה, אכן המ""ב דרשו הביאו בשם הגר""ח קנייבסקי דרצה להוכיח מתוס' ברכות (כ' ע""ב) דבשמיעה גרידא צריך לברך אפי' בלא הדין דשומע כעונה, ויש לפרש ע""פ הנ""ל דאין מברכין על המצוה דודאי מקיים מצוה בת""ת אלא מברכין על החפצא ובזה מצי למימר דיש בה חשיבות טפי כשנכנס דברי תורה דרך אזנו}."	סימן מז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח ברכה הראשונה?	"רוב ראשונים סברי על דברי תורה [דכולל תורה ומצות, וע""ע בערוה""ש (סעי' י""ב)], ונוסח אשכנז הוי לעסוק בדברי תורה [וזה עדיף שהברכה מיוחדת לקריאת התורה שהוא עוסק בה עכשיו (ב""י)]. ונוהגין לברך לעסוק בדברי תורה (מ""ב ס""ק ח')"	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים ""והערב נא"" בוא""ו?"	"הטור הביא ב' נוסחאות, הראשונים (תוס', רא""ש) דסברי בוא""ו סברי דאינה ברכה בפנ""ע דאי הוי ברכה בפנ""ע הוי פותח בברוך כיון דהברכה לפניה הוי ברכה קצרה (וכמ""ש ר""ת בברכות מ""ו ע""א, פסחים ק""ד ע""ב, כתובות ח' ע""א), והראשונים (רמב""ם, רשב""א בשם רז""ה, אבודרהם) דסברי בלא וא""ו סברי כרש""י בכתובות (שם) ע""פ הירושלמי דהבדלה שאני דיכול לפזרן ולברך כל אחד בפנ""ע משא""כ בברכת התורה. המחבר פסק שיברך עם וא""ו [דאפי' למ""ד שהיא ברכה בפנ""ע אין בכך כלום, משא""כ אם אומרה בלא וא""ו למ""ד דהוי ברכה אחת הוי מפסיק באמצע הברכה], והרמ""א מודה לו דזה עדיף אע""פ שכתב שהמנהג אינו כן {וכאן הוי חידוש דהרמ""א פסק כנגד המנהג} [כתב הערוה""ש (סעי' י""ג) נמצאת דלפי הרמב""ם יש כאן ג' ברכות כנגד מקרא משנה וגמרא, ולפי תוס' והרא""ש יש ב' ברכות כנגד תורה שבכתב ותורה שבע""פ]."	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונים אמן אחר הברכה?	"המג""א (ס""ק ה') הביא שהאריז""ל ענה אמן [וביאר השע""ת (ס""ק ו') דכיון דיש איסור בכל צד, או ביטול אמן או אמן יתומה, לפיכך מוכרח להכריע כצד אחד והאריז""ל הכריע דהוי ב' ברכות, ואפ""ה נהג לברך עם וא""ו], אבל המ""ב (ס""ק י""ב) פסק דרוב האחרונים סברי דאין עונין אמן [וביאר הגר""ח קנייבסקי דאע""פ שכתב הביה""ל לקמן (סי' רט""ו סעי' ד') דיכול לענות אמן על ברכה שאינו מוסכם לכל שאני הכא דיש הפסק להמברך אם ימתין עד שיענה אמן (מ""ב דרשו)], ונכון שיברך בלחש, והערוה""ש (סעי' י""ג) סבר דיכול לענות אמן."	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יכוין בשעה שאומר והערב נא?	"שתהיה התורה מתוקה עלינו שנתעסק בה לשמה ולא לכוונה אחרת (ט""ז ס""ק ה')"	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים ""וצאצאינו וצאצאי צאצאינו""?"	"הב""ח סבר כן דאמרינן כל שהוא ובנו ובן בנו ת""ח אין תורה פוסקת מזרעו לעולם (ב""מ פ""ה ע""א), אבל המג""א (ריש הסימן) סבר דבני בנים נכללים בצאצאינו (מ""ב ס""ק ט')"	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חתימת הברכה?	"חותמין המלמד תורה לעמו ישראל, ויש חותמין נותן התורה, אבל אין חותמין למדני חוקך דאין זה הודאה לשעבר אלא לשון בקשה (רש""י ברכות י""א ע""א, טור)."	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יכוין בשעת ברכת אשר בחר בנו?	"יכוין על מעמד הר סיני שהקב""ה בחר לנו מכל האומות והשמיענו דבריו מתוך האש ונתן לנו תורתו הקדושה דהיה כלי חמדתו שהיה משתעשע בו בכל יום (טור), ובחתימת הברכה יכוין שהוא נותן לנו התורה בהווה, שבכל עת ורגע הקב""ה נותן לאדם בינה להבין בתורתו, ובפרט שחידושי תורה יש בכל יום חדשים (ערוה""ש סעי' י""ג), ובזה מיישב הערוה""ש (סעי' ט""ו) למה ברכה זו חותמת בברכה אע""פ שהיא ברכה קצרה, וביאר שפתיחת הברכה קאי על מעמד הר סיני שעבר, והחתימת הברכה קאי על נתינתו לנו בכל יום."	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה פותחת בברוך?	"כיון שדרך היא לאומרה בפני עצמה כשמברכין על התורה (ב""י בשם רבינו יונה)"	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גר יכול לברך אשר בחר בנו?	"כן (מג""א ס""ק ג' בשם אגרת הרמב""ם, מ""ב ס""ק ח')"	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מברכים ברכת התורה אחריה?	"תי' הרשב""א (ח""ז סי' תק""מ) דהוי כברכת המצות, וברכת התורה בבית הכנסת שאני דהוו מתקנת משה רבינו ועזרא הסופר, ועל תקנות מברכים לפניהם ולאחריהם כדמברכים בהלל ומגילה, והב""י תי' דכיון דמצות הגיית התורה היא כל היום וכל הלילה ואין שעה שאינו חייב לעסוק בתורה לא שייך לברך לאחריה [ואמנם, בתשובת הרשב""א שלפנינו נמי מזכיר סברא זו (הגהות הטור)]."	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של ג' ברכות אלו?	"ביאר הערוה""ש (סעי' י""ד) דהברכה ראשונה הוי כשאר ברכת המצות (וכ""כ החיי""א כלל ט' סעי' א' ופנ""י בברכות י""א ע""ב, ודלא כהגרי""ז הל' ברכות פי""א הט""ז בשם הגר""ח דהוא ברכה על חפצא של תורה), והערב נא הוא בקשה שיתן לנו חכמה ובינה ומתיקות ולב טהור לשמה מפני שא""א ללמוד התורה כראוי בלאו הכי, ואח""כ מברכים ברכת הודאה [ומפני כך בספק ברכת התורה די לברך רק אשר בחר בנו דלא דמי לברה""ז דאמרינן לברך גם הטוב והמטיב, דברכת התורה שאני דכל ברכה הוי ענין בפנ""ע (אג""מ או""ח ח""ב סי' ג')]"	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תמיד תהיה תפילת האב ואם שגורה בפיהם להתפלל על זרעם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות ויכוון מאד בברכת אהבה רבה, וכן בברכת התורה כשאומר ונהיה אנחנו וצאצאינו וכו', וכן בתפילת ובא לציון גואל כשאומר למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, בכל מקומות אלו יעשה תפלתו קבע על בניו שיהיו לומדי תורה [וכן בסוף שמונה עשרה קודם יהיו לרצון (מ""ב סי' קכ""ב ס""ק ח')], ומציין למדרש תהלים (ילקוט תשכ""ט) וז""ל תנא דבי אליהו (פי''ח) מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר והיו לו עשרה בנים מאשה אחת ששה זכרים וארבע נקבות ובכל יום היה מתפלל ומשתטח ומלחך עפר בלשונו כדי שלא יבא אחד מהם לידי עבירה ולידי דבר מכוער, אמרו עליו לא יצאת אותה שנה שלמה עד שבא עזרא והעלה הקב""ה את ישראל מבבל והעלה אותו כהן ולא נכנס הכהן לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ובני בניו עד חמשים שנה ואח""כ נכנס לעולמו עכ""ל (עטרת זקנים, מ""ב ס""ק י')"		סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך אשר בחר בנו תחילה?	"מבואר מסי' קל""ט דאח""כ יכול לברך האידך ברכות [וצ""ע על האג""מ (או""ח ח""א סי' כ""א) דכתב דשוב לא יכול לברך האידך ברכות דאשר בחר בנו הוי המעולה שבברכות] (הר""ג מלצר)"	סימן מז סעיף ה-ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא באהבה רבה ברכת התורה?	"כן, כיון דמזכיר ותן בלבינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים הוי מעין ברכת התורה (רש""י ברכות י""א ע""ב) [והוסיף הערוה""ש (סעי' ט""ז) דהפתיחה אהבה רבה והחתימה הבוחר בעמו ישראל באהבה נמי קאי אתורה דאין לך אהבה רבה יותר מנתינת התורה.] {וביארו האחרונים ע""פ היסוד מהגר""ח דאין מברכין על מצות ת""ת אלא על חפצא של תורה ועל כן מהני ברכה שאין מזכירין בה ""אשר קדשנו במצותיו""}, ואמנם, איתא בירושלמי (ברכות פ""א ה""ה) דדוקא בששנה על אתר, דהיינו לאלתר, וביאר הרא""ש דכיון דעיקרה לק""ש לא מיתחזי לשם ברכת התורה אלא בשונה מיד (מ""ב ס""ק ט""ו) [ודלא כתוס' (י""א ע""ב) דס""ל דצריך ללמוד על אתר משום הפסק]"	סימן מז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא מיד?	" הלבוש כתב דיכול ללמוד מיד אחר תפילה (מ""ב ס""ק ט""ו), והאור זרוע סבר דאפי' אם הולך להביא הספרים לביהמ""ד אינו הפסק, ובלבד שלא הפסיק בדיבור (ביה""ל ד""ה אם) {ונראה לבאר דאע""פ דבשאר ברכת המצות תפילה הוי הפסק [למשל, אם בירך על מצות לולה ואח""כ התפלל ואח""כ רוצה ליטול הלולב בודאי צריך לברך עוד הפעם] שאני תפילה דהוי שייך לברכת התורה ולא חשיב הפסק כלפי ברכת התורה א""נ י""ל ע""פ הגר""ח דהברכה אינו על מצות ת""ת אלא על חפצא של תורה, והר""י באק תי' דבעיקר יוצא דברי תורה בק""ש אלא שאינו ניכר (וכמ""ש הגר""א) ומש""ה סגי כשלומד אחר תפילה, ועדיין צ""ע}"	סימן מז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכוון לצאת בברכת אהבה רבה?	"מסתימת המחבר משמע דלא צריך לכוון, וכן משמע מהרא""ש ומפמ""ג, אבל מתלמידי רבינו יונה משמע דצריך לכוון (מ""ב ס""ק י""ד, ביה""ל ד""ה פוטרת)"	סימן מז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באהבת עולם במעריב, ומאי נפק""מ?"	"נמי מהני כברכת התורה, ונפק""מ אם ישן שינת קבע ביום טוב לכוין במעריב לברכת התורה, ועוד נפק""מ מי שאין דרכו ללמוד ביום לפי המג""א (ס""ק ט') דצריך לברך עוד הפעם ברכת התורה, כדאי לכוין במעריב (מ""ב ס""ק י""ג, ביה""ל ד""ה ברכת)"	סימן מז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יוצא בק""ש הת""ת מיד אחר אהבה רבה?"	"הב""י מסתפק בדבר דאפשר דהירושלמי מיירי כשמברך אהבה רבה בלא ק""ש כדאשכחן בכהנים בביהמ""ק (ברכות י""א ע""ב) או דלמא ק""ש ותפילה לא חשיבי לימוד {ולכאורה דבר זה תלוי במח' בס""ס מ""ו אם יכול להתפלל תחנונים קודם ברכת התורה, וצ""ע למה לא מציינין לשם}, והמ""ב (ס""ק י""ז) משמע דהעיקר שיטה הוי דאינו יוצא בק""ש (דכ""כ הגר""א וא""ר, ורע""א סבר דאפי' המחבר ס""ל הכי מדינא), ובפרט אם ישן ביום שינת קבע בודאי יכול לברך וא""צ לחוש שיצא ע""י הק""ש (ביה""ל ד""ה ויש)"	סימן מז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אפשר דלכו""ע יוצא בק""ש הת""ת?"	"אם קורא ק""ש לאחר הזמן דהוי כקורא בתורה (מ""ב ס""ק י""ז) {ומיהו, במעשה בתשעה באב דאחד חשב דאין מברכים ברכת התורה בתשעה באב אפשר דצריך לברך (הרד""ח טשקר)}, והוסיף שו""ת התעוררות תשובה (ח""ב סי' נ""ו) דה""ה אם מתפלל מעריב מבעוד יום דאינו יוצא בק""ש זו [דלא קיי""ל כר""ת בברכות (ב' ע""א) דס""ל דיוצא מפלג המנחה כר' יהודה (שעה""צ לקמן סי' רל""ה)]"	סימן מז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הספק אם יוצא בק""ש, הרי קיי""ל (רמ""א יו""ד סי' רמ""ו סעי' א') דבשעת הדחק יוצא ת""ת בק""ש שחרית וערבית?"	"כן הקשה הגרי""ז, ותי' הר""ג מלצר דהתם מיירי כשכיון לשם מצות ת""ת נמי, ועוד י""ל דבודאי יוצא ת""ת אבל צ""ל ניכר כדי לצאת הלימוד לאהבה רבה {ומובן היטב ע""פ הגר""ח דאין הברכה על מצות ת""ת אלא על חפצא של תורה}."	סימן מז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לסמוך על אהבה רבה וללמוד אח""כ?"	"הש""ע כתב דאינו לכתחילה, וביאר המ""ב (ס""ק י""ח) דחיישינן שמא ישכח ללמוד, אמנם, השעה""צ (ס""ק י""ד) ביאר בהמחבר באופן אחר דמיירי כשאין דעתו ללמוד מיד [ולפי""ז אם דעתו ללמוד אח""כ מותר לכתחילה]"	סימן מז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששכח לברך ברכת התורה וכבר התפלל שחרית?	"{נראה דצריך לברך ברכת התורה כיון דלא למד מיד אחר התפילה לא חיישינן שהק""ש יהיה כלימוד וכמ""ש הביה""ל ד""ה ויש, ועוד יש לצרף שיטת רבינו יונה (המובא בביה""ל ד""ה פוטרת) דכיון דלא כיון כשאמר אהבה רבה לא מהני. אכן אם למד מיד אחר התפילה אז לא תברך (עם הר""י באק)}"	סימן מז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו?	"תוס' בברכות (י""א ע""ב) סברי דבברכת התורה א""צ ללמוד מיד, וזהו הפשט בהירושלמי דדוקא באהבה רבה צריך ללמוד לאלתר [ולא דמי לשאר ברכות המצות דיש מצוה להגות בו יומם ולילה וליכא היסח הדעת (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ט)], אבל הרמב""ם סבר דאפי' בברכת התורה צריך ללמוד מיד כמו שאר ברכות המצות, [ובדעת הרא""ש יש מח', הב""י סבר דהרא""ש ס""ל כתוס' אבל הדרכ""מ והגר""א (ס""ק ז') סברי דהרא""ש ס""ל כהרמב""ם] והא דאיתא בירושלמי דצריך ללמוד לאלתר באהבה רבה, ר""ל דלא מהני קריאת שמע, אבל לעולם אין חילוק בין אהבה רבה וברכת התורה. והערוה""ש (סעי' כ""א) רצה לפרש הירושלמי דבשניהם צריך ללמוד מיד, אלא דבאהבה רבה לא מהני אלא עד שיפסיק משא""כ בברכת התורה מהני לכל היום {ולפי""ז במקום ספק יש מעלה לשמוע ברכת התורה מחבירו ולא לסמוך על אהבה רבה}. ולמעשה, כתב המ""ב (ס""ק י""ט) דאם הפסיק בברכת התורה כדאי לכוין לצאת באהבה רבה. "	סימן מז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לומר ברכת כהנים, ואלו דברים וכו' אחר ברכת התורה?	"הוזכר בתוס' ברכות י""א ע""ב, ורצינו לחוש לשיטות דסברי דצריך ללמוד מיד. ונקטו פסוקים אלו שיש בהם ברכה (מ""ב ס""ק כ'), ועוד משום שאנשי משמר היו אומרים אותה בכל בקר (ב""י סי' מ""ח) {ונראה דנקטו משנה וברייתא אלו משום החשיבות של תורה בהם}"	סימן מז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קם קודם אור הבוקר?	"יכול לומר פסוקים אלו אע""פ שאין נשיאת כפים בלילה דאומרים פסוקים אלו מטעם לימוד, ודלא כמהרש""ל (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ')"	סימן מז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק מלימודו באמצע היום?	"כתב המחבר דכיון דדעתו לחזור וללמוד לא הוי הפסק. המג""א (ס""ק ט') מחדש דהכל תלוי בדעתו ואם איש זה אינו רגיל ללמוד ונמלך ללמוד צריך לחזור ולברך, אכן הט""ז (ס""ק ח') חולק עליו משני טעמים, אחד, אינו תלוי בדעתו אלא בחיובו והוא מחויב ללמוד תמיד, ועוד, אפי' אם תלוי בדעתו הרי דעתו ללמוד כל שעה שיכול אם נזדמן לו [ומדייק הכי מלשון המחבר דכתב ""דכיון דדעתו לחזור"" ולא אם דעתו לחזור], ומסיים המ""ב (ס""ק כ""ב) דיש להקל בספק ברכות {וכ""ת דהוי ספק דאורייתא, נראה דהפסק באמצע היום הוי חיוב מדרבנן, ונראה לפרש דהרבה ראשונים ס""ל דתלוי בהפסק אבל הרבינו יונה ור""ת ס""ל דתלוי ביום חדש ולא בהפסק וס""ל דלילה הולך אחר היום, ויתכן דמדאורייתא צריך שניהם, הפסק ויום חדש והיינו ע""פ היסוד מהגר""ח דהברכה הוא על חפצא של תורה ולא כסתם ברכת המצות, ונחלקו הראשונים כיצד תקנו הרבנן לברך, לרוב ראשונים אחר הפסק ולפי הרבינו יונה ביום חדש, וממילא מצי למימר ספק דרבנן לקולה}"	סימן מז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישן שינת עראי בלילה?	"הב""י הביא מרבינו שמחה דהוי הפסק דא""א ללמוד כשהוא ישן, אבל הטור הביא מאביו הרא""ש דכל שלא ישן על מטתו אינו הפסק [ואם שכב על מטתו ולא ישן נמי אינו הפסק {וקמ""ל דלא אמרינן דהוי כאילו הסיח דעתו} (וכ""כ הטור לקמן סי' רל""א)]"	סימן מז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנכנס לבית המרחץ ובית הכסא?	"הב""י הביא מרבינו שמחה דהוי הפסק דא""א ללמוד שם, אבל הר""ם סבר דאינו הפסק לפי שאינו מסיח דעתו מללמוד [והקשה הגר""א (ס""ק ט') עליו מ""ש מתפילין דאמרינן דהוי הפסק כיון דהוא במקום שאסור להניח תפילין, ותרצו הערוה""ש (סעי' כ""ב) והנשמת אדם (כלל ט' אות ב') דמצות ת""ת שאני משאר מצות כיון דמחויב כל היום וכל הלילה אין שום דבר מפסיק], והאגור ביאר מטעם אחר לפי שהוא צריך ליזהר בדיני בית המרחץ ובית הכסא [והגר""א (שם) הקשה נמי עליו ממ""נ אם מכוין ללימוד הרי אסור להרהר זה שם ואם מכוין רק למעשה ולא ללימוד הרי ל""צ ברכת התורה על זה, ותי' הנשמת אדם (שם) דאע""פ שאינו מכוין ללימוד מ""מ לא הוי היסח הדעת], ולמעשה פסק המחבר דאינו הפסק {ולפי הגר""ח ג""כ מובן יותר דאין ברכה על ת""ת אלא על חפצא של תורה ועל כן לא שייך הפסק כ""כ}."	סימן מז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשינת קבע ביום?	"הב""י הביא האגור בשם אביו דלא היה מברך אפי' על שינת קבע ביום, וביאר האגור אע""פ דלפי הרא""ש, רבינו שמחה, והר""ם ראוי לברך מ""מ חיישינן לשיטת ר""ת דס""ל דאינו תלוי בשינה אלא בבקר [ואע""פ שבשינת לילה לא חיישינן לר""ת דקיי""ל שיכול לברך אחר שינת קבע אפי' באמצע הלילה, מ""מ ביום חיישינן {ואולי י""ל אחר שינת לילה הוי חיוב מדאורייתא משא""כ אחר שינת יום דאינו היסח הדעת גמור, ובזה מיושב קושית הפמ""ג (א""א ס""ק י""א) על הב""י למה אמרינן ספק דרבנן לקולא, אבל אם הטעם משום ספק דאורייתא לחומרא הו""ל לברך רק אשר בחר בנו ולא כולם}, והערוה""ש (סעי' כ""ג) ביאר שיטת ר""ת דהמברך ברכת התורה דעתו על מעת לעת כשאר ברכת השחר, ורק אם הולך לישון בלילה נגמר המעל""ע, וא""צ לדקדק מעל""ע ממש {אולם, לשון ר""ת בברכות (י""א ע""ב) משמע דשינה בלילה אינו מפסיק עד שיאיר היום}]. אבל המג""א (ס""ק י""א) הביא מלחם חמודות דצריך לברך בשינת קבע ביום, והמ""ב (ס""ק כ""ה) מסיים הסומך לברך לא הפסיד {וצ""ל דאנן ס""ל על דרך ערוה""ש בדעת ר""ת דדעתן לברך ברכת התורה עד שינת לילה ולפיכך מברכין כשקם באמצע הלילה אבל לא מברכין עוד הפעם כחוזרים לישון וקם בבקר וכמ""ש בסמוך דדעתן שהברכה יועיל עד לילה הבא, ואפשר להוסיף דאין זה כברכת הנהנין בעלמא דאז לא מהני דעת לאחר היסח הדעת אלא כיון שהוא ברכה על חפצא של תורה וכמ""ש הגר""ח בזה מהני כל זמן שדעתן עליו אפי' אם יש היסח הדעת}"	סימן מז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על לימודו בלילה?	"כתב רבינו יונה דא""צ לברך דבתורה אמרינן דהלילה נמשך אחר היום [ואפי' אם לא למד ביום כלל (מ""ב ס""ק כ""ו)], ולפי שא""ר אינו מברך מפני שלא הסיח דעתו"	סימן מז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישן שינת קבע על מטתו בלילה?	"צריך לברך, ואפי' בתחילת הלילה (מ""ב ס""ק כ""ח, ביה""ל ד""ה המשכים וכו'), אבל הערוה""ש (סעי' כ""ג) סבר דאם דעתו לחזור לישון באותה לילה אין לברך קודם חצות."	סימן מז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניעור כל הלילה, 1) ולא ישן שינת קבע ביום 2) וישן שינת קבע ביום?	"1) המג""א (ס""ק י""ב) מדייק מהמחבר דאינו מברך [ועי' ברע""א שהשיג על דיוקו דהמג""א, והערוה""ש (סעי' כ""ג) סבר דכוונת המחבר הוי דאינו מברך באמצע הלילה עד שהאיר היום], והמג""א עצמו סבר דצריך לברך כיון שקבעו חכמים לברך בכל בקר (וכשיטת ר""ת), ופסק המ""ב (ס""ק כ""ח) דטוב לשמוע מאחר או לכוין לצאת באהבה רבה. 2) כתב רע""א דיכול לברך ממ""נ, אם לא יצא באהבת עולם דמעריב [ולא חיישינן שיצא בק""ש] (מ""ב ס""ק כ""ח), ופקפק החזו""א דשינת יום אינו היסח הדעת כ""כ, והא ראיה שאין מברכין על שינת יום משא""כ בשינת לילה מברכין עליו ולא חיישינן לר""ת כלל {וצ""ל דאנן סומכין על הערוה""ש דאפי' לר""ת יכול לברך כשקם באמצע הלילה, ולפי""ז שינה ביום הוי היסח הדעת כמו שינה בלילה}"	סימן מז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המשכים קודם אור היום 1) ואין דעתו לחזור לישון 2) ודעתו לחזור לישון, מה יעשה?	"1) יכול לברך כל הברכות (ברכת התורה, על נטילת ידים, ברכת השחר) חוץ מהנותן לשכוי בינה [ואם שמע קול התרנגול יש מקילין לברך (מ""ב ס""ק לא, ביה""ל ד""ה מברך)] וגם אין לומר פרשת הקרבנות {אכן, עדיף להמתין מלומר ברכת על נטילת ידים עד סמוך לתפילה} 2) יברך על נטילת ידים {אכן, עדיף לסמוך ברכה זו לתפילה}, ברכת התורה, אשר יצר, אבל לא יאמר שם השם בברכת אלקי נשמה ומעביר שינה [וכיון דאלקי נשמה אינו פותח בברכה כתב המ""ב דרק לא יחתום משא""כ במעביר שינה (הר""י באק)]. וכשחוזר וקם בבקר יברך אלקי נשמה ומעביר שינה בשם השם, ולגבי ברכת התורה זה עדיף משינת קבע ביום {אבל למעשה עדיף שלא לברך, ואפשר דה""נ הוי רק ספק דרבנן ולא ספק דאורייתא} (מ""ב ס""ק כ""ט וס""ק ל')"	סימן מז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בירך אלקי נשמה ומעביר שינה בשם באמצע הלילה, וחזר לישון אח""כ?"	"הפר""ח סבר דצריך לברך עוד הפעם בבקר [ואם תקפה עליו שינה מודה דא""צ לברך], אבל משע""ת לעיל (סי' ו' ס""ק ז') משמע דא""צ לברך {ובשע""ת כאן (ס""ק י""ב) מסיק דתלוי בדעתו אם רצה לפטור רק עד שעה שהולך לישון פעם שני צריך לברך עוד הפעם אבל בסתמא אינו רוצה להרבות בברכות}, ומסיים הביה""ל (ד""ה המשכים קודם) ספק ברכות להקל {וצ""ב קצת, אי אמרת בשלמא דברכת אלקי נשמה אינן כשאר ברכות השחר מש""ה יש צד דצריך לברך עוד הפעם, אבל אי אמרת דמברכין על מנהגו של עולם אפי' אם לא ישן כלל, הוי כברכת פוקח עורים דיכול לברך לכתחילה ושוב ל""צ לברך}"	סימן מז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בברכת הנותן לשכוי בינה 1) קודם עלות השחר 2) אחר עלות השחר? (שומע התרנגול/אינו שומע התרגנול)<br>1) הטור והמחבר כתבו דאין לברך אלא ביום, אבל המג""א (ס""ק י""ג) הביא מהאריז""ל וזוהר דיכול לברך אחר חצות הלילה, והמג""א אינו מקיל כוותייהו אלא כששמע קול התרנגול, ושוב מציין לסי' מ""ו סעי' ח' דכתב הרמ""א שם דמברכין על מנהגו של עולם [ומשמע דרצה להקל אפי' אם לא שמע קול התרנגול], ומסיים המג""א מ""מ טוב ליזהר לכתחילה. ויש בזה ב' פירושים, הלבושי שרד ביאר דעת המג""א דר""ל טוב להחמיר כהמחבר להמתין עד עלות השחר אפי' כששמע קול התרנגול, אבל הביה""ל (ד""ה מברך) ביאר כוונתו דטוב להחמיר בדלא שמע אבל בדשמע יכול לברך לכתחילה אפי' קודם עלות השחר. ולמעשה, אע""פ דיש מחמירין (באה""ט, דרך החיים, לבושי שרד) שלא לברך עד עלות השחר אפי' כששמע קול התרנגול, המ""ב (ס""ק ל""א, ביה""ל ד""ה מברך) והערוה""ש (סעי' כ""ד) מקילין אם שמע קול התרנגול, ודוקא אחר חצות [ובדיעבד אפי' אם לא שמע קול התרנגול יוצא] 2) יכול לברך, אפי' אם לא שמע קול התרגנול [וכבר כתבנו שעמק הברכה סבר דטוב לשמוע התרנגול (מג""א סי' מ""ו ס""ק י""ד)]"		סימן מז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קם קודם עלות, מה הדין כשהגיע עלות השחר?	"צריך ליטול ידיו עוד פעם, ואם אין לו מים יקנח ידיו במידי דמנקי ואז יכול לברך וללמוד (רמ""א, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן מז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נשים מברכות ברכת התורה?	"1) מפני שיכולות ללמוד תורה שבכתב (ב""י בשם אגור בשם מהרי""ל) [ואע""פ שנוסח הברכה לעסוק בדברי תורה משמע תורה שבע""פ אפ""ה אין לשנות מטבע הברכות (ב""י)], וביאר הגר""א דמברכות על מצות עשה שהזמן גרמא {ואע""פ שהמחבר לא ס""ל כר""ת, מ""מ הוא סניף עם עוד טעמים לברך (הר""י באק), ובהליכות שלמה (תפילה פ""ו דבר הלכה אות ז') תי' דשאני ברכת התורה שהברכה היא כגוף המצוה (מ""ב דרשו)}<br>2) מברכות על קריאת הקרבנות שהם במקום תפילה (שם) {ומכאן משמע דראוי לנשים לומר פרשת התמיד}<br>3) חייבות ללמוד הדינים השייך להן (שם)"	סימן מז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה יכולה להוציא איש בברכת התורה?	"לפי הטעם דקרבנות ודינים השייך להן כן, אבל לפי הטעם דיכולות ללמוד תורה שבכתב והגר""א לא (ביה""ל ד""ה נשים), אכן הבית הלוי (ח""א סי' ו') ס""ל דאפי' להאגור ס""ל דנשים מברכות מפני הדינים ששייך להם באמת ס""ל דמברכות על מצות עשה שהזמן גרמא וכר""ת אלא דס""ד דכאן יש איסור לנשים ללמוד משום תפלות קמ""ל דהם חייבות בקרבנות, ולפי""ז נשים אינן יכולות להוציא אנשים, ובדעת המחבר דס""ל בעלמא דנשים אינן מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא מודה דנשים מברכות ברכת התורה דס""ל כיסוד של הגר""ח דברכת התורה אינו ברכת המצוה בעלמא אלא ברכה על חפצא של תורה"	סימן מז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שמסופקת אם בירכה ברכת התורה?	"אינה מברכת (שע""ת ס""ק א')"	סימן מז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נשים מסיח דעתן מלימודן, למה אינן מחויבות לברך עוד פעם הרי אינן מחויבות ללמוד תמיד?	"כן טען הצל""ח (ברכות י""א ע""ב) ומסיים דלא ראה כתוב כן בראשונים ואחרונים {ואפשר דמברכין כמו אנשים}"	סימן מז סעיף יד		
